אודות לרנקה

לרנקה היא העיר הקדומה ביותר בקפריסין, שמה המקורי של העיר הוא קיטיון (Kition) או קיטיום (Kittium). האגדה מספרת שההתיישבות הראשונה באזור הוקמה על ידי נינו של נוח, כיתים (בן יוון בן יפת). בניגוד לערים הקדומות האחרות של קפריסין, שיושביהן נטשו אותן, לרנקה המשיכה ועדיין ממשיכה להתקיים באותו המקום מאז ייסודה לפני כ-6,000 שנה. בהיותה צומת מרכזית של הציוויליזציה עוד משחר ההיסטוריה, לרנקה משכה אליה עם השנים מבקרים רבים. חלקם הגיעו כקולוניאליסטים, אחרים כסוחרים, אחרים כפולשים, ככובשים או כתיירים. היוונים, הפרסים, המצרים, הרומאים, הביזנטים, הפרנקים, הוונציאנים, התורכים, הבריטים, וכיום כל שלושת מיליון המבקרים והתיירים המגיעים מדי שנה לקפריסין, דרך שדה התעופה, הנמל או המרינה של העיר.

עיר הממלכה קיטיון הוקמה במאה ה-13 לפנה"ס בידי היוונים המיקנים, ונהנתה מהיותה גם עיר נמל עשירה וגם מרכז גדול למסחר בנחושת. שרידים מאותה תקופה, אשר נחשפו בחפירות בשנים האחרונות, כוללים חומות ציקלופיות ומתחם של מקדשים מיקניים. הנמל המבוצר והמספנות שנשמרו היטב, הם מתקופה מאוחרת יותר. לרנקה היא מקום הולדתו של הפילוסוף הסטואי, זנון, שלימד באתונה במאה הרביעית לפנה"ס. התקופה הביזנטית של לרנקה היא חשובה מאוד. נותרו ממנה מונומנטים מעניינים רבים, ביניהם הבזיליקה של לזרוס הקדוש מהמאה התשיעית. העיר השיבה לעצמה את מעמדה במהלך השלטון העות'מאני, אז הפכה למרכז הדיפלומטי והמסחרי של קפריסין. לכאן הגיעו הבריטים בשנת 1878 והתחילו את תקופת שלטונם באי אשר הסתיימה ב-1960. ההיסטוריה העדכנית של העיר מתקדמת לצד ההתפתחות המהירה של המדינה כולה. בשנת 1973 מנתה אוכלוסיית לרנקה 22,000 תושבים.

ב-1974 פלשה תורכיה לרפובליקת קפריסין והצבא התורכי עקר בכוח כ-200,000 קפריסאים-יוונים, תושבי החלק הצפוני. לרנקה קיבלה אליה בברכה מעל 40,000 פליטים, ובכך שילשה בין-לילה את אוכלוסייתה, שעומדת כעת על 65,000.